תמיד הייתי אדם מאמין – אחד כזה שאוהב מאוד אנשים ומאמין בהם. אני גם מאמין שישנה איזושהי השגחה עליונה ששומרת עליי ועל כולנו, אחת כזו שזזה ביני לבין היקום.
בתקופה האחרונה, שאני נמצא בהקמה של פרויקט חיי – התחלתי להבין שיש כל מיני איתותים מעניינים להגיד לי שאני בדרך הנכונה.. אז אני חייב לשתף אותכם באחת שקשורה לכלבים..
דיי נו כלבים -תגידו ?!?!? אתה כל היום חי ונושם אותם ..
אז בכלבים עסקינן, אבל בגילגולי נשמות 🙂 ..
היו לי לא מעט כלבים בחיי, החל מג'וניור מהיחידה ועד לעשרות כלבים שליוותי ביומיום שלי כמאלף , מדריך וכלבן.. אבל אחד היה לו מקום ששמור לאלופים .
ספייקי שמו – מקורזל כמו ביסלי, שיער אפור זהוב, נמוך קומה -אבל ערס מדרגה ראשונה. אחד כזה שלא היה צריך יותר ממבט אחד בכדי להבין שכל מה שאני אומר לו – הוא חירש לגביו.
ספייקי – צ'אן
לקח לי לא מעט זמן להגיע למצב שהוא ואני אחים! אני לא צוחק, אחים ! הוא היה בא איתי לכל מקום, אין איש או אישה , ילד או נערה שהוא לא התחבב עליהם, כלב סוציאלי בטירוף, שמבין סיטואציות עוד לפני שבני אדם מבינים – מוצא את מקומו וממשיך הלאה…
עד כמה שהוא היה קטן, הוא היה מאוד דומיננטי – כלב אלפא בכל רמ"ח אבריו!! הוא היה מתחיל עם גדולים, עוזר לקטנים – רובין הוד של שדרות ...
אז ציינתי שהוא היה דומיננטי בכל רמ"ח אבריו ? אז בין שאר האיברים של הגוף , היה לו אחד לא מסורס . היה משהו אחד, יחדי ומיוחד שלא עניין אותו בכלל מי אני ומה הוא, וזה כלבות מיוחמות…הוא היה מצליח להגיע לכל כלבה מיוחמת באזור הדרום, אני חושב שאם לא היו כוחות צה"ל בגבול עזה – יש מצב שהוא גם היה חודר לרצועה…
אני זוכר שפעם טיפסתי, לקומה א' בשעת לילה מאוחרת, כי הוא הצליח בדרך פלא- לעלות לקומה ראשונה, ולחכות במרפסת לאותה כלבה מיוחמת… יכולתי לכתוב את הדברים מהתא שלי בכלא רמון, אם היו תופסים אותי .
אחרי שנים של אהבה אינסופית, שבתות של חמין משותפות, טיולים, חופי ים, אימונים, להקות ומה לא.. הוא שוב פעם לא עמד בפיתוי, ברח לכלבה מיוחמת 5 רחובות מהבית ונדרס!
הכאב שחשתי, היה כל כך עז, שהרגשתי שאין יותר מי שיעמוד רגלי לידי..החבר הבאמת הכי טוב שלי , המשיך לטימבקטו !
אז 6 שנים אח"כ, אני מקים את פרויקט חיי, את החווה שלי, כמו שחלמתי אותה במשך שנים. קיבלתי טלפון מלקוחה ששאלה אותי אם אני מעוניין מלבד הפנסיון למצוא בית לכלב שלה, שבעקבות חזרה לחו"ל לצערה היא לא תוכל לקחת…אמרתי כן וביקשתי לראות אותו…
לא יכול להסביר לכם מה עבר עליי באותה שנייה שראיתי אותו – ההשגחה ממקודם שדיברנו עליה, כאילו דפקה לי בדלת עם גונג של מנזר טיבטי על הר !!! ואווו … מאיפה הוא בא אליי..
ספייקי חזר! לא רק שהוא דומה לו בטירוף, אותו סוג, גם האופי … זה החזיר אותי לימים הראשונים, שבהם ספייקי רצה לספר לי בדרך שלו שיש לו אופי מיוחד.. הכלב החדש, #מונטי, מתנהג לחיים כיאלו יש לו זמן משלו, הוא מכיר בזה שיש להקה ושיש אנשים ושיש גירויים אבל הוא פיתח מנגנון זמן ייחודי שבו רק הוא והטבע מכירים. כבר מהרגע הראשון, שהלהקה קיבלה אותו, הוא הסתכל לכל אחד בעיינים ואמר- " אני קטן, חוצפן, ממושמע אבל ממזר שבמידה ומישהו יתעסק איתי – אני אדע להחזיר לו – בדרכי שלי "..
מונטי פייטון
אז אני לא יודע אם ספייקי תיכנן לי מתנה מלמעלה, והביא לי את בן דוד שלו, שישמור עליי ויעשה סדר- אבל הכלב הזה כל כך מיוחד, שהחלטתי להשאיר אותו בחווה, להפוך אותו יחד עם #טאצ'י לכלבי טיפול..
אני לא יודע מה אתה עוד מסדר לי ספייקי-צ'אן – אבל אני מברך אותך על המתנה הזו !!!
אז מוסר השכל,
א. יש או אין השגחה עליונה -לא יודע! אבל יש מתנות בחיים וצריך לפתוח את הידיים ולקבל אותן בברכה ולהחזיר להן באהבה.
ב. אם יש לכם כלב או כלבה, לא מסורסים – תדעו שהיצר הזה חזק מאוד ! תסתכלו לעתיד ותבינו איך אתם תחיו עם זכר לא מסורס או עם נקבה לא מעוקרת ומה זה יעשה להם וגם לכם..
אם אתם מתלבטים האם לעקר או לסרס – תרימו טלפון, תשאלו , תתייעצו , לא רק איתי – יש לא מעט מקצוענים בתחום ששיחה איתם תעשה לכם חיים קלים בלהסתכל יום אחרי ההחלטה.
אז – תמשיכו לאמץ ולאהוב את הזאטוטים, כשהם נכנסים לך ללב אין לך דרך לצאת החוצה
[…] כן ההוא מהפוסט הקודם. […]